מתן רשות להתגונן לערב בטענה כי היה על הבנק ליידע בגין יתרת חוב פיגורים שנוצאה לאחר מימוש הנכס

סוזנה זוארץ (קו) ואח'  נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, בבית משפט השלום בבאר שבע, תא"ק 4683-09, בפני כבוד הרשם עידו כפכפי, ניתן ביום 24 ביולי 2011.

במקרה דנא נדונה בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת בנק מזרחי לתשלום סך של 289,546 ₪, יתרת חובה בגין הלוואה בסך 287,000 ₪, מיום 31.3.1998, אשר ניתנה ללווים אלכסיי וסוזנה קו. בתביעה נטען כי הנכס נמכר ביום 11.6.08, ולאחר שנזקפה תמורת המכר לחשבון ההלוואה נותרה יתרת החוב נשוא התביעה. המבקשת 1 אשר התגרשה מהנתבע 1 ביום 19.10.00, טענה כי עלתה לישראל ביום 25.2.1998, ומספר ימים לאחר מכן, באמצעות משרד תיווך, ערכה הסכם לרכישת הדירה בגינה ניתנה ההלוואה נשוא התביעה. לטענתה, בהסכם הגירושין נטל הנתבע 1, את האחריות ואת הבעלות בדירה, ורק כשש שנים לאחר הגירושין, נודע למבקשת 1, כי קיים חוב בגין המשכנתא. לטענת המבקשת , לא היה ידוע לה טיבם של המסמכים עליה חתמה ולא הוסברו לה תנאי ההלוואה והיקף ההתחייבות וסברה היא כי מהלך החתמתה על המשכנתא מהווה פעולה שלטונית של מוסדות המדינה. עוד טענה כי הבנק הפר הוראות וחובות גילוי, לפיכך סבורה המבקשת כי אין היא חייבת דבר לבנק.

המבקשת 2, אשר הינה ערבה, טענה כי המשיב לא צירף אישור כי מיצה את ההליכים כנגד החייבים העיקריים . עוד טענה כי המשיב הטעה אותה עת הוחתמה על מסמכי הערבות ולפיכך רשאית היא לבטל את ההסכם ואין תוקף

לערבותה. לטענת המבקשת, לא הוסבר לה כי חותמת על מסמכי ערבות ולא הבינה את טיבם של המסמכים ולפיכך טוענת להטעייה ותרמית מצד הבנק . המבקשת טענה כי חתמה על ההסכם כחודש בלבד לאחר שעלתה לישראל וסברה כי חותמת היא על מסמכים בנוגע לדירה שתקבל היא, הכוונה להלוואה לרכישת דירה לעצמה, ולא ערבות לאחר. עוד טענה כי חישובי הבנק אינם נכונים ולא ברור כיצד נותרה יתרת חובה, לאחר מכירת דירה, העולה על סכום ההלוואה אשר ניתנה לרכישת אותה דירה.

בית המשפט קבע כי לא ניתן להשלים עם מצב בו בנק מגיש תביעה ליתרת חוב במשכנתא, לאחר מימוש הנכס בגינו ניתנה ההלוואה, ליתרות חובה העולות על סכום ההלוואה. די בעיון בכתב התביעה ובסכומה כדי להצדיק מתן רשות להתגונן ובירור עובדתי אשר יטיל על הבנק את הנטל להוכיח את פעולותיו וכיצד אפשר היווצרות יתרת חוב פיגורים אשר הובילה למצב בו לאחר מימוש הנכס, יתרת החוב גדולה מאשר הייתה עת נלקחה ההלוואה. המדובר על פניו בהתנהלות לא תקינה, הכרוכה בשיהוי משמעותי מצד הבנק.

כמו כן, בית המשפט הוסיף וציין כי הטענה להטעייה מצד הבנק ראויה לבירור, ולכל הפחות הבנק התרשל או עצם עיניו שעה שלא ערך בירורים כיצד עולים חדשים אשר הגיעו זה עתה לארץ, מציגים בפניו תלושי שכר. למבקשת 2 עומדת טענת "לא נעשה דבר", הראוייה לבירור עובדתי לאור ההתנהלות הבעייתית אשר הוצגה בבקשה. בית המשפט קיבל את בקשות רשות להתגונן.