הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק-הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר באמצעות נקיטת פעולות על-ידי הנתבע, שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההתדיינות.
מנגד - ניצב האינטרס המוגן של הנתבע, המתנגד למתן סעד זמני העלול להסב לו פגיעה בלתי ראויה, והוא - כאשר במערך הסיכויים והסיכונים סיכוייה של התביעה קלושים, ובמושגי מאזן הנוחות - נזקו ממתן הצו עשוי להיות גדול לאין ערוך מנזקו של התובע אם הצו לא יינתן.
בחינת שיקולים אלה היא למעשה איזון אינטרסים, ובעניין זה נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט, ורק לעיתים רחוקות תתערב בכך ערכאת הערעור.
השקלול בין הערכים השונים כאמור מצריך הערכת גורמי הסיכון והסיכוי הנלווים לתובענה ושקילת מאזן הנוחות היחסית בין הצדדים, כשברקע הערכה זו ניצבת זכות הגישה של בעל-הדין לערכאה השיפוטית כזכות-על בעלת ממד חוקתי.
ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד ומעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו באם הסעד הזמני יסורב ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של זכות לכאורה מתמתנת, ולהיפך.
כאשר מדובר בהליך של מימוש נכסים, האיזון בין האינטרסים של מבקש עיכוב המימוש לבין האינטרסים של המבקש למנוע אותו היא מלאכה מורכבת. זאת במיוחד כאשר מדובר במימוש משכנתא.
מבחינתו של בעל החוב, "כל תכליתה של משכנתא היא שהחוב המובטח על-פיה ייפרע ללא דיחוי". עיכוב מימוש הבטוחה עלול לגרום לבעל החוב נזק במובן זה שייגרעו סיכויו להיפרע מהבטוחה, באותה המידה, גם אם יורשה המימוש בסופו של חשבון. בכך ייפגעו התכלית (הספציפית) של גביית החוב המהירה והתכלית (הכללית) של הגנה על קניינו של הזוכה. וכפי שנאמר בעניין אשתיווי (כבוד השופט אברהם):
"שומה עלינו ליתן את דעתנו למצבם של נושים במקומותינו, המוצאים עצמם לא אחת מול טחינה איטית של הצדק עד ייאוש. מאמצים אין סוף משקיע נושה, עד כי הוא מגיע לסוף הדרך של מימוש בטוחה שניתנה לו, והנה אז החייב מנסה לעצור את החזר החוב, על-ידי פנייה לבית-משפט ופריסת טענות מטענות שונות ביחס לחוב או לתקפותה של הבטוחה. צו זמני כגון זה שנתבקש בענייננו עשוי לעצור את תהליך החזר החוב, שהובטח במשכנתא במקרקעין, משך חודשים רבים, ואולי לשנים אחדות. יש בכך משום פגיעה קשה בבנק-הנושה. יש בכך משום עידוד לחייבים שלא להחזיר את חובם. יש בכך משום פגיעה במוסר החזר החובות בכלל, שהוא ממילא ירוד במקומותינו. אני סבור, כי בית-משפט צריך שייזהר זהירות רבה בבחינת מהלכים משפטיים בהם נוקט חייב, כגון המבקשים במקרה שלפנינו, כאשר התוצאה המיידית עשויה שתהא דחייה של החזר החוב בחודשים רבים."
ייתכן, כי אם המבקש יציע ערובה או עירבון כתנאי לעיכוב ביצוע המימוש של המשכנתא, ייגרע כוחו של שיקול זה. בנוסף, אם המבקש ממשיך בביצוע תשלומים סדירים של החזר ההלוואה, הרי שמאזן הנוחות יכול לנטות לטובתו, כפי שנפסק בעניין קלינמן.
בעניין כובשי נדרש החייב לא רק להראות כי מימוש הבטוחה לאלתר יגרום לו נזק גדול או בלתי-הפיך, אלא גם שעיכוב מימושה של הבטוחה לא יגרום נזק לזוכה ולא יגרע מסיכוייו להיפרע מן הבטוחה באותה מידה, גם אם יושעה המימוש. כדי לשכנע את בית-המשפט בקיומו של תנאי אחרון זה, מוטל על החייב להראות, כי לנכס המשועבד שווי כספי יציב, שמאז השעבוד נשמר ערכו ביחס שווה לגובהו המשתנה של החוב שלהבטחתו שועבד, וכי יש יסוד איתן להאמין, שיהיה די בו כדי להבטיח את סילוק החוב שיעמוד לזכות המשיב, אם יידחה הערעור.
מאידך, עומדים שיקולים אחרים, שמקורם למשל במהות הנכס או במיהות הצדדים, המטים את הכף לטובת המבקש.