כב' השופטת ע' ערבל קבעה בהחלטתה כי אין היא סבורה כי הסתמכותו של המשיב על סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי מהווה בנסיבות העניין הצדק סביר להפרת צו העיקול שהוצא על ידי בית המשפט. צו העיקול שהוצא התייחס באופן ספציפי וממוקד לכספים שהחזיק המשיב והיה חייב ללקוח במסגרת הסכם הפשרה ביניהם על קצבת הזקנה המגיעה ללקוח. סביר להניח כי בית המשפט שהוציא את צו העיקול ידע על נסיבות אלו. במצב דברים זה הפרת צו העיקול הינה עשיית דין עצמי בניגוד להחלטת בית המשפט שהוציא את צו העיקול הזמני.
לו רצה המשיב לטעון לתחולת סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי היה יכול להתנגד לאישור העיקול או להגיש בקשה לביטול צו העיקול בהתאם להוראות תקנות 376 ו-378 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולא לפעול על דעת עצמו בניגוד לצו בית המשפט.