מהי תביעה בסדר דין מקוצר

כאשר הטענה נגד תוקפו של ההסדר לא נסתרה, אך מצד שני התביעה לא נסמכה כלל על ההסדר וכאשר לא ניתן הסבר מספק לגבי מה שאירע במהלך השנים עד להגשת התביעה, ראוי ליתן רשות להתגונן, אך להתנותה בהפקדה של 1 מיליון ש"ח.

תמצית פסק דין העוסק בחיובו של הבנק לקיים את הוראות ההסכם כלשונן. משחטא הבנק לחובתו זאת, חזר לשרור מצב הדברים ה"רגיל" ומצב זה, כאמור אינו מאפשר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, בהסתמך על פיסת נייר שמייצר צד להליך בעצמו.

די בצירוף הסכמי הבנק בתוספת מסמך של יתרת החובה, כדי להכשיר תביעה בסדר דין מקוצר; די בהגנה לכאורה כל מנת שתינתן רשות להגן; טענת קיזוז בתביעת סדר דין מקוצר

ת"א (מחוזי-ת"א) 138/93 עובדיה לוי ואח' נ' בנק הבניה לישראל בע"מ, תקדין מחוזי 93(2) 724

הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החייבת וערביה. הנתבעים בקשו לדחות את התביעה על-הסף, טענו לחוסר סמכות מקומית, ביקשו למחוק את הכותרת ולחלופין לאפשר להם להתגונן.

האם די במסמך הנוקב ביתרת חובה אחרונה, כדי לשמש ראשית ראיה לסכום קצוב לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר?

ע"א (מחוזי-ת"א) 001813/01 אלבו ספי ואח' נ' בנק הפועלים (טרם פורסם, ניתן ב- 9.6.2003) בפני כב' השופטים גרוס, קובו, רובינשטיין.

בר"ע 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רינה מיכאלי (טרם פורסם), בפני כב' השופט ארבל.

ע"א (מחוזי-ת"א) 002745/99 גד שעשוע נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם, ניתן ב- 15.6.2003).

ההלכה היא, כי המבקש רשות להתגונן אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות הגנתו.

הראיה שבכתב היא תנאי הכרחי המכשיר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר כאשר עילתה היא מכוח חוזה או התחייבות ושהסעד המבוקש בה הוא סכום כסף קצוב.

כאמור, לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי יכול ותוגש תביעה בסדר דין מקוצר "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא". מלשון התקנה עולה, איפוא, במפורש, וכך גם נקבע בפסיקה, כי החוזה או ההתחייבות אינם חייבים להיות מפורשים ויכולים להיות גם "מכללא", וודאי שאין הם חייבים להיות בכתב, אך אפילו בעל-פה אינם חייבים להיות, ודי הוא שאפשר להסיק על קיומם ממכלול נסיבות המקרה.